ברטנורא על משנה ברכות 9 פרקים

ברטנורא על משנה ברכות ז׳:ד׳

« ברטנורא על משנה ברכות ז׳:ג׳ ברטנורא על משנה ברכות ז׳:ה׳ »

4 שְׁלשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְאֶחָד, אֵינָן רַשָּׁאִין לֵחָלֵק, וְכֵן אַרְבָּעָה, וְכֵן חֲמִשָּׁה. שִׁשָּׁה נֶחֱלָקִין, עַד עֲשָׂרָה. וַעֲשָׂרָה אֵינָן נֶחֱלָקִין, עַד שֶׁיִּהְיוּ עֶשְׂרִים:

פירוש ברטנורא על משנה ברכות ז׳:ד׳

4 אֵינָן רַשָּׁאִים לֵחָלֵק. מִכֵּיוָן שֶׁחָלָה עֲלֵיהֶם חוֹבַת זִמּוּן:

5 וְכֵן אַרְבָּעָה וְכֵן חֲמִשָּׁה. אֵין הַשְּׁלֹשָׁה מְזַמְּנִין לְעַצְמָן וְהַיָּחִיד יֵחָלֵק מֵהֶן, דְּאִיהוּ נַמִּי אִקְבַּע בְּחוֹבַת זִמּוּן:

6 שִׁשָּׁה נֶחְלָקִים. כְּדֵי זִמּוּן לְכָאן וּכְדֵי זִמּוּן לְכָאן, עַד עֲשָׂרָה, אֲבָל עֲשָׂרָה אֵין נֶחְלָקִים, דְּאִתְחַיְּבוּ לְהוּ בְּזִמּוּן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַזְכָּרַת הַשֵּׁם, עַד שֶׁיִּהְיוּ עֶשְׂרִים, וְאָז יֵחָלְקוּ לִשְׁתֵּי חֲבוּרוֹת אִם יִרְצוּ:

« ברטנורא על משנה ברכות ז׳:ג׳ ברטנורא על משנה ברכות ז׳:ה׳ »